ביטאון האגודה לסוכרת גיליון מס' 139

ראיון עם ד"ר טלי צוקרמן יפה מנהלת המרכז לחקר וטיפול בסוכרת במכון האנדוקריני בביה"ח שיבא אנו הולכים לחיות הרבה זמן, יותר שנים 2050 מאבותינו וסבינו. הצפי הוא כי עד שנת .60 מאוכלוסיית העולם תהיה מעל גיל 25% - כ זמן, המשאב הנחשק ביותר של האנושות, נמצא. כעת צריך רק להבין כיצד ניתן להפיק ממנו את המיטב. האתגר הראשון והמרכזי העומד בפני האדם המבוגר הוא להישאר בריא. זהו הבסיס החיוני לשמירה על איכות חיים. בשנים האחרונות משתנה התפיסה הרפואית בעולם, אנו עוברים מהתמקדות בטיפול במחלה קיימת אל התמקדות בבריאות ובמניעת מחלות כבר בגילאים צעירים יותר. גישה זו מכוונת אותנו לנסות ולזהות את הגורמים שמקדמים הזדקנות מוצלחת, כלומר, כיצד באפשרותנו לסייע ליותר כשהם עצמאים, חושבים 80 אנשים להגיע לגיל ומתפקדים. סוכרת היא מחלה כרונית המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר בדם וכרוכה בסיכון מוגבר לסיבוכים באיברי גוף רבים (עיניים, כליות, לב, מערכת העצבים ועוד). מטרת הטיפול בסוכרת הוא למנוע סיבוכים ארוכי טווח של המחלה. המניעה מתבצעת על ידי שילוב בין ניטור ומעקב אחר שלבים פרה קליניים (כשמטופל עוד לא מרגיש שום דבר) של הסיבוכים לפני הופעת תסמינים וטיפול ממוקד לסיבוך לצד שינוי באורח החיים בהיבטים של תזונה ופעילות גופנית, איזון שומנים ולחצי דם ואיזון ערכי הסוכר. שמחלת מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים הסוכרת היא מחלה המאיצה תהליכי הזדקנות. 2 לאדם עם סוכרת יש סיכון יתר של עד פי ללקות בדמנציה, לחוות התדרדרות קוגניטיבית מואצת, לפתח פגיעה ביכולות של למידה, זיכרון וחשיבה. בנוסף, לסוכרתי יש סיכון מוגבר לפתח ירידה במסת השריר, תשישות, מוגבלות גופנית ותלות בגורם מטפל. חיים יותר – אך המגבלות התפקודיות והקוגניטיביות עולות "נוכח ההתקדמות ברפואה ובטכנולוגיה אנו עדים לתוחלת חיים ארוכה יותר בקרב כלל אוכלוסיית העולם, אך הצד השני והמדאיג בסטטיסטיקה מצביע על כך שכמות האנשים בגילאים אלו הסובלים ממגבלות תפקודיות, הולכת ועולה", מסבירה ד"ר טלי צוקרמן יפה, רופאה אחראית של המרכז לטיפול וחקר הסוכרת בגיל מבוגר, המכון האנדוקריני בבית החולים שיבא. "במחקר ללא 60 שנעשה בארה"ב ובחן אוכלוסייה של בני 25%- שום בעיה תפקודית, הוכח כי פחות מ ללא בעיה תפקודית 80 מהם הצליחו להגיע לגיל כלשהיא. פרק זמן זה הינו קריטי שכן זהו חלון הזדמנויות להתערב ולהוריד את הסיכוי לירידה תיפקודית בעבור אנשים בגיל השלישי דבר שמקבל משנה תוקף באנשים עם סוכרת", מוסיפה דר' צוקרמן יפה. "הירידה התפקודית שלנו מורכבת מירידה קוגניטיבית (יכולות למידה, זיכרון וחשיבה) לצד ירידה במסת שריר, בכוח, ביכולות האירוביות ובשיווי המשקל. היכולות הקוגניטיביות של כולנו יורדות עם הגיל, אולם מחקרים מראים כי בקרב חולי סוכרת ניכרת ירידה חדה יותר וכתוצאה מכך גם הסיכוי שלהם לדמנציה עולה - על כן דמנציה וליקויים קוגניטיביים מוכרים כיום כעוד סיבוך של מחלת הסוכרת". הקשר בין אירועים של ירידת סוכר וליקויים קוגניטיביים "כיום קיימים טיפולים שונים לחולי הסוכרת שמטרתם לשמור על איזון הסוכר. אחת מתופעות הלוואי השכיחות של טיפולים אלו היא ירידה ברמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה). בעת אירוע כזה החולה יכול לחוש דפיקות לב, הזעה, חולשה, בלבול ורעב. בשל חשש מההשפעה ארוכת הטווח של אירועים אלו על התיפקוד הקוגניטיבי פעמיים רבות מקופח איזון הסוכר בגיל השלישי" מסבירה ד"ר צוקרמן יפה. "חשוב לציין, כי איזון ערכי הסוכר הוא קריטי בעבור אדם מבוגר שכן רמת סוכרים גבוהה בדם עלולה להשפיע גם באופן כרוני וגם באופן אקוטי על הרמה התפקודית שלו, היציבה שלו ותפקודיו הקוגניטיביים". במחקר חדש בראשותה של ד"ר צוקרמן יפה אנשים מרחבי העולם ובגילאים 12,000 אשר כלל שונים עם סוכרת וקדם סוכרת במצב קוגניטיבי תקין, נבחן חשש זה ונבדקה השאלה האם אנשים שחוו אירוע של היפוגליקמיה חמורה הינם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח ליקויים קוגניטיביים. המחקר שאף זכה לפרסום בעיתון המוביל Diabetes בעולם בחקר ובטיפול בסוכרת "", מומן על-ידי חברת סאנופי ותוכנן ובוצע Care על-ידי ועדה בלתי תלויה של מדענים בשיתוף אוניברסיטת מקמסטר בהמילטון, קנדה. המחקר עקב אחר החולים למעלה משש שנים והצליח להוכיח כי אנשים שחוו אירועים אלו לא היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח ליקויים בחשיבה, בלמידה ובזיכרון בהשוואה לאלו שלא חוו אותם. "ממצאים אלו תומכים בקווים המנחים של רבים מהאיגודים המקצועיים הממליצים על יעדי איזון סוכר דומים לאנשים מבוגרים ללא מגבלה תפקודית ולאנשים צעירים", מציינת ד"ר צוקרמן יפה. הקשר בין ליקויים קוגניטיביים לבין אירועים של היפוגליקמיה - החשיבות של הטיפול העצמי במחלת הסוכרת סוכרת היא מחלה מורכבת, הדורשת יכולות טיפול עצמי גבוהות. האדם עם סוכרת צריך להבין את משמעות המחלה והשלכותיה, לנטר את ערכי הסוכר וליטול תרופות, לבצע פעילות גופנית ולהקפיד על תזונה בריאה. "על האדם עם סוכרת לדעת להגיב בהתאם לרמות סוכר משתנות בהתאם לנסיבות רפואיות, ההתמודדות היומית עם הסוכרת מאתגרת ומורכבת בפרט לאלו עם ירידה קוגניטיבית", מסבירה ד"ר צוקרמן יפה. "חשוב להבין כי סוכרת הינה מחלה כרונית המנוהלת ברמה היומיומית על ידי החולה עצמו ועל כן דורשת יכולות טיפול עצמי טובות. אחת הדוגמאות להשפעה המרעה של קשיים קוגניטיביים על יכולות הטיפול העצמי היא ההתמודדות עם אירוע היפוגליקמיה. באירוע של היפוגליקמיה האדם הסוכרתי המטופל בתרופות שיכולות להוריד את רמת הסוכר עלול לחוש רעד, נימול וחולשה. אדם עם תיפקוד קוגניטיבי תקין יעבד תחושות אלו ויבין כי ייתכן שחווה אירוע של היפוגליקמיה ושעליו למדוד את ערכי הסוכר ולפעול בהתאם למה שהונחה במרפאת הסוכרת שלו (לקחת סוכר מדוד או לאכול משהו מתוק). פעולות אלו דורשות תפקוד קוגניטיבי תקין ואכן מחקרים מראים שאנשים עם קשיים קוגניטיביים הם בסיכוי גבוה יותר לכך שאירוע קל של היפוגליקמיה יתדרדר לאירוע חמור ממנו יצליח לצאת רק בעזרת אדם שלישי" מדגישה ד"ר צוקרמן יפה. 10 איל 2021 פברואר מה הקשר? סוכרת וקוגניציה –