ביטאון האגודה לסוכרת גיליון מס' 139

23 איל 2021 פברואר מחקרים חדשים 2 – על שוחר מדע ד"ר ויויאנה אוסטרובסקי מומחית ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבי"ח קפלן מכון סוכרת ובקופת חולים כללית, מחוז מרכז ) לעומת Saxenda( שנים טיפול בלירגלוטיד 3 פלצבו להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת וניהול משקל בקרב אנשים עם טרום 2 מסוג סוכרת: ניסוי אקראי כפול סמיות The מנתונים שפורסמו בכתב העת במינון Liraglutide- עולה כי טיפול ב Lancet מ"ג (סאקסנדה) עשוי להפחית את הסיכון 3.0 להתפתחות סוכרת בקרב מטופלים עם השמנת יתר וטרום-סוכרת. במחקרים קודמים הוכח כי סאקסנדה הפחית את משקל הגוף ושיפר את משק הסוכר שבועות טיפול, באחד מבין ארבעה 56 לאחר . מטרתם החוקרים SCALE - מחקרים בתכנית כעת הייתה לבחון את הנתונים לאחר שלוש SCALE Obesity and שנים ממחקר ולקבוע את שיעור החולים עם Prediabetes .2 טרום-סוכרת שאובחנו בהמשך עם סוכרת מסוג המחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, כלל מבוגרים עם טרום-סוכרת ומדד מסת גוף 27 ק"ג למטר בריבוע ומעלה, או לפחות 30 של ק"ג למטר בריבוע עם מחלות ותחלואה ברקע. לטיפול 2:1 המשתתפים חולקו באקראי ביחס חד-יומי בזריקה תת-עורית של סאקסנדה, או לפלסבו תואם, בשילוב עם דיאטה מופחתת קלוריות והגברת פעילות גופנית. התוצא העיקרי של המחקר היה מרווח הזמן עד שבועות. 160 להתפתחות סוכרת לאחר ועד 2011 המחקר נערך בין תחילת יוני בשנת אתרי מחקר 191 וכלל 2015 תחילת מרץ בשנת מדינות. במסגרת המחקר חולקו באקראי 27- ב חולים) או 1,505( חולים לטיפול בסאקסנדה 2,254 משתתפים 1,128 , חולים). מבין אלו 749( פלסבו שבועות המחקר, לאחר 160 ) השלימו את 50%( משתתפים בקבוצת 714 יציאה מהמחקר של משתתפים בקבוצת הפלסבו. 412- ההתערבות ו ) מטופלים 2%( 1,472 מבין 26 , שבועות 160 לאחר ) משתתפים 6%( 738 מבין 46 בסאקסנדה, לעומת בקבוצת הפלסבו אובחנו עם סוכרת תחת הטיפול. מרווח הזמן הממוצע מההקצאה האקראית ועד המשתתפים 26- שבועות ב 99 לאבחנה עמד על שבועות 87 בקבוצת הטיפול בסאקסנדה, לעומת המשתתפים בקבוצת הפלסבו. 46- ב 160 מרווח הזמן עד להופעת סוכרת לאחר בקרב מטופלים 2.7 שבועות המחקר היה ארוך פי בסאקסנדה, בהשוואה לאלו בקבוצת הפלסבו 80%- ), מקביל לירידה של קרוב ל P<0.0001( , רווח בר-סמך 0.21 בסיכון לסוכרת (יחס סיכון של .)0.13-0.34 של 95% שבועות, הטיפול בסאקסנדה לווה 160 לאחר בירידה גדולה יותר במשקל הגוף, בהשוואה .)p<0.0001 ;1.9%- לעומת 6.1%-( לפלסבו 1,501 מבין 227- אירועים חריגים חמורים תועדו ב ) משתתפים בקבוצת הטיפול בסאקסנדה, 15%( ) משתתפים 13%( 747 מבין 96- בהשוואה ל בקבוצת הפלסבו. לסיכום: במטופלים עם עודף-משקל או השמנת- יתר וטרום-סוכרת, שלוש שנות טיפול רציף , בשילוב עם SC בסאקסנדה פעם ביום, זריקה דיאטה ופעילות גופנית, לווה בסיכון נמוך יותר וירידה ממושכת גדולה 2 להתפתחות סוכרת מסוג יותר במשקל הגוף, בהשוואה לפלסבו. February 22, 2017 DOI: https://doi. org/10.1016/S0140-6736(17)30069-7 THE .LANCET ) Victoza שימוש בלירגלוטייד ( וסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים בתנאי עולם אמיתי )Victoza( קיימות עדויות שהתרופה לירגלוטייד glucagon-like ממשפחת אגוניסטית לקולטני , מפחיתה את הסיכון לאירועים peptide-1 קרדיווסקולריים משמעותיים בקרב חולים עם ומחלה קרדיווסקולרית ( מחלת לב 2 סוכרת סוג וכלי דם) או שנמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה כזאת. Lancet Diabetes, במחקר שפורסם ב הוערכה היעילות and Endocrinology הקרדיווסקולרית של לירגלוטייד במסגרת הטיפול השגרתי שניתן למטופלים במרפאה. עד חודש 2010 נאספו נתונים מחודש ינואר שנת מרשומות לאומיות בדנמרק 2017 ינואר שנת ובשוודיה על מנת לבדוק את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרייםמשמעותייםבמטופליםעםסוכרת שקיבלו לירגלוטייד, בהשוואה למטופלים 2 סוג שקיבלו תרופות ממשפחת 2 עם סוכרת סוג במקביל dipeptidyl peptidase-4. ה-מעכבי החולים טופלו במטפורמין. התוצא העיקרי היה אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים ( אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי, ומוות מסיבה קרדיווסקולרית). תוצאים נוספים שנבחנו היו אירועים של אי ספיקת לב, מוות מסיבה כלשהי וכן אירועים של איסכמיה לבבית, צנתור כלילי ומחלת עורקים פריפריים. מטופלי 23,402 אוכלוסיית המחקר כללה dipeptidyl מטופלי מעכבי 23,402- לירגלוטייד ו . החוקרים עקבו אחרי המטופלים peptidase-4 שנים בממוצע. 3.3 - למשך כ התוצאות: אירוע לבבי משמעותי התרחש מטופלי לירגלוטייד (שעור היארעות של 1,132- ב מטופלים 1,141- שנות חיי אדם) וב 1,000- ל 14 (שעור dipeptidyl peptidase-4 עם מעכבי שנות חיי אדם; סיכון 1,000- ל 15.4 היארעות של .)0.38-0.98 95% , רווח בר סמך 0.9 יחסי 0.71-( 0.81 הסיכונים היחסיים שחושבו היו ) עבור מטופלים עם היסטוריה של מחלה 0.92 )0.86-1.06( 0.96- קרדיווסקולרית משמעותית ו עבור מטופלים ללא היסטוריה כזאת. dipeptidyl בהשוואה לשימוש במעכבי , שימוש בלירגלוטייד היה קשור peptidase-4 לסיכון נמוך משמעותי למוות קרדיווסקולרי (סיכון ), ללא 0.68-0.91 95% , רווח בר-סמך 0.78 יחסי הבדלים משמעותיים עבור הסיכון לאוטם שריר .)0.77-1.01 ,0.88( ) או שבץ 0.84-1.06 ,0.94( הלב כמו כן, טיפול עם לירגלוטייד היה קשור לסיכון נמוך ,0.83 משמעותי למוות מסיבה כלשהי (סיכון יחסי ), אך לא נמצאו 0.77-0.90 :95% רווח בר סמך הבדלים משמעותיים בנוגע לסיכון לאי ספיקה ) או ליתר התוצאים 0.80-1.03 ,0.90( לבבית .)0.89-1.01 ,0.95( שנבחנו לסיכום: החוקרים סיכמו כי שימוש בלירגלוטייד, dipeptidyl בהשוואה לטיפול ב מעכבי , היה קשור לסיכון נמוך באופן peptidase- 4 משמעותי לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים. נראה כי מטופלים עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית הפיקו את התועלת הגדולה ביותר מהטיפול עם לירגלוטייד. מידע זה תומך בכך שללירגלוטייד יעילות קרדיווסקולרית במסגרת הטיפול השגרתי בקהילה. Lancet Diabetes Endocrinol 2019; 7: 106–14, Henrik Svanström et. al